חברה ישראלית נתנה שירות לחברה תושבת חוץ העוסקת בפיננסים. החברה הישראלית קבלה פקודות ביצוע מלקוחות ישראליים של החברה בחו"ל (לבצוע בחו"ל ע"י חברת החוץ), העבירה אותן לחברת החוץ . הלקוחות הישראליים שלמו לחברת החוץ וזו שילמה לחברה הישראלית (על בסיס קוסט+). כן ניהלה החברה חדר בקרה הבודק את המיתאם בין הפקודות שניתנו ע"י הלקוחות לביצוע בפועל בחו"ל.
החברה הישראלית טענה לפטור בהיותה נותנת שירות לתושב חוץ לפי סעיף 30(א)(5) ומע"מ טען כי היות וניתן שירות גם לתושב ישראל בישראל הפטור אינו חל.
נפסק כי מדובר בפעילות שהינה גם מתן שירות לתושב ישראל בישראל היות ותושב החוץ נותן שירות לתושבי ישראל והחברה הישראלית עוזרת לה בכך. כל פעולה כזו, המשתלבת במתן השירות של תושב החוץ, הינה גם מתן שירות לתושב ישראל ואין נפקות אם החברה הישראלית מערבת שיקול דעת משלה או לא.
