מכירת כלי רכב בחברות השכרה מניבות הכנסה פירותית ולא רווח הון

בפסק דין אלדן קרדן ותמיר נפסק כלהלן:

חברות להשכרת רכב נהגו להשכיר את הרכב לתקופה של פחות מ 4 שנים ואז למוכרו. החברות טענו כי הרכב הינו רכוש קבוע המשמש להשכרה ומכירתו מניבה רווח הון. משכך ראו החברת את עצמן זכאיות להקלה שבסעיף 96 לפקודת מס הכנסה (שיחלוף) ולפיו ניתן לנכות את מחיר הנכס המחליף כהוצאה. פקיד השומה טען כי היות ולחברות אלו יש מנגנון עסקי נרחב למכירת מכונות אלו מדובר ברכוש קבוע שהפך להיות מלאי עסקי. במקרה כזה אין מדובר ברווח הון אלא בהכנסה פירותית. ההפיכה למלאי עסקי אינה נידונה כמכירה פנימית היות ולא חלפו 4 שנים בהן הרכב היה רכוש קבוע (סעיף 100(2) לפקודה).

נפסק כי מדובר במכירה פירותית היות וקיים מנגנון כזה והיות והמודל העסקי לוקח בחשבון השכרה במשך X  שנים ומכירה לאחר מכן, כך שהמכירה אינה טפלה לפעולת ההשכרה.

לו חברות אלו היו מחכות 4 שנים סביר כי היו זוכות בדין.