מדובר במקרה בו עמותה השכירה נכסים והיתה רשומה לגביהם כעוסק ובינה לבין העיריה היה קשר הדוק. העיריה לא גבתה ארנונה מהעמותה ומע"מ טען לחיוב לפי סעיף 12 לחוק (שלפיו – תרומה תמיכה או סיוע אחר שקבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו). בהסכם העיריה עם העמותה נאמר כי המבנה נמסר לה למען קיום מטרות העמותה. כמו כן נקבע בו כי העמותה תהיה פטורה מארנונה. כמה שנים לאחר מכן שונה החוק ועמותות חייבות באופן עקרוני בארנונה. בית המשפט קבע כמה קביעות:
- הימנעות עקבית מגביה, גם ללא פטור רשמי – הינה סיוע ותמיכה.
- פטור על פי דין פטור ממע"מ. זה אינו סיוע.
- אם ההסכם אכן תקף והעיריה אינה רשאית לגבות ארנונה – אין מדובר בתמיכה.
- היעדר גביה כתוצאה ממחדל או שגגה של העיריה – אינו סיוע.
- היעדר גביה בגלל החלטה מודעת של העיריה – ייתכן והינה תמיכה [לכאורה אם הדין מעניק פטור כבר נאמר כי אין מדובר בתמיכה. אם אינו מעניק – אזי אי הגביה הינה מחדל עירוני וגם זה אינו תמיכה, כאמור. אמירה זו חלה לכאורה רק על הנחה התלויה בשיקול דעת, אך מהמשך דברי פסק הדין משתמעים כי גם אי גביה החורגת מגדר החוק נכלל באמירה זו ].
- הימנעות העיריה מגביה בגלל יחסים מיוחדים עשויה להיחשב תמיכה.
- בנושא הדיון העיריה טרם התייאשה מגביית הארנונה ולכן עדיין אין תמיכה.
- כאשר חיוב הארנונה יתיישן תצמח תמיכה ויהיה חיוב. כמו כן אם תועבר תמיכה מהעיריה המיועדת לפרוע את הארנונה זו תוכר כסיוע לעוסק.
