נפסק בפס"ד אחד (בביהמ"ש המחוזי) כי לעובדים זרים שנכנסו לישראל שלא כחוק ואין להם אשרת שהיה לא מגיעות להם נקודות הזיכוי הרגילות המגיעות לתושב, אף אם התקיימה חזקת ימי המגורים בארץ (שהיה של 183 ימים בישראל או 30 יום באם בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היתה במצטבר שהיה של 425 ימים לפחות) המעניקה חזקת תושבות. זאת משום שמדובר בחזקה לכאורה הניתנת לסתירה ועצם שהייתו הבלתי חוקית הינה סתירה לחזקת התושבות. גם אישור עבודה מסוג 2(א)(5) הוא זמני מטבעו ואינו מעניק חזקת תושבות.
כמו כן נדחתה באותו פס"ד הטענה כי מגיעות להם נקודות זיכוי בגין כללי מס הכנסה נקודות זכוי לתושב חוץ זכאי (התשס"ז-2007), באשר אלו מגיעות למי ששהייתו מותרת על פי דין בלבד.
לעומת זאת באותו יום ניתן פס"ד שני(גם הוא במחוזי) כי עובדים כאלו כן זכאים לנקודות זיכוי על פי כללי מס הכנסה נקודות זכוי לתושב חוץ זכאי.
